איך זה שאין לנו עדיין פתרון קסם לקונפליקטים?

רובנו שונאים קונפליקטים.

אז איך זה שקונפליקטים מתעוררים ושוב ושוב אין לנו לשלוף אסטרטגיה להתמודדות?

מהו המרכיב החסר שאם היה לנו אותו הכל היה שונה?


סיבת שורש אחת-

סיבת שורש אחת חשובה ובלתי מובנת מספיק לכך היא שאנשים לא מקשרים בין פינוי 2-3 דקות הקשבה יומית אמיתית לעצמם לבין קונפליקטים בחייהם.

כאסטרטגיה. לא עוצרים רגע לבדוק ״כמה אינטראקציה בעייתית עם מישהו באמת עולה לי?״ באנרגיות!


כך קורה שאנשים לא מכירים את עצמם מספיק, לא מודעים באופן מדויק ובהיר לערכים שקריטי להם להביע ולקבל באינטראקציות עם אנשים אחרים. לא מודעים לגבולות הפנימיים שלהם, למניעים העמוקים שלהם.


ממקום כזה ברור שגם להקשיב לאחרים לא בא בחשבון - ממש בלתי אפשרי! והנה לכם כר פורה לקונפליקטים.


אז למה לא לעצור רגע בעצם?


ההשערה שלי היא שאנשים לא עוצרים כי לרוב הם לא יודעים עד כמה זה מועיל וכן, לא יודעים מה בדיוק לעשות עם 2-3 של שקט עם עצמם, איך בדיוק לנצל אותם כדי להתמודד עם קונפליקט שמציק באותו יום. חסרה שיטתיות.

ממש לא התחנכנו לפתח את המיומנות הזאת, לא עשינו בה מספיק שימוש לאורך שנות הגדילה שלנו. לא צברנו מיילים של ניסיון שיבסס את הבטחון שלנו ביכולת הנרכשת הזאת.


את הואקום הזה קל מאוד למלא בלעבור הלאה, לדחוק את העניין הצידה ולעבור למשימה הבאה.

רק שעניין בלתי מטופל לא נעלם! זה צף ועולה כמחשבות שלא מפסיקות להסתובב בראש תוך כדי נהיגה הביתה, או תוך כדי כל מיני התעסקויות מינוריות אחרות...


אבל היום זה בלתי נסבל!


היום זה בלתי נסבל! המחירים המשולמים בסטרס, זמן, כסף ואובדן קשרים הם עצומים. כדי להצליח, אין ברירה במציאות הנוכחית, אלא לעשות משהו אחר. להתחבר למנוע שבתוכנו-

לא לזה השטחי של התועלת המיידית קצרת הטווח, אלא לזה העמוק בפנים, הערכי.

זה המנוע עם הכוח האמיתי שדוחף אותנו ללא לאות להניע תהליכים ולהתקדם מהמקום האותנטי המדוייק שלנו.

מה שלא חד וברור, אך מתגלה כנכון הוא שהזהות הפנימית שלנו כבר מוגדרת בתוכנו. נשאר לנו ״רק״ להכיר, לזהות ולחקור איך ההגדרות האלו בתוכנו באות לידי מימוש בכל אינטראקציה ובכל סצנה.


אז מה השתנה היום לעומת 10 שנים או יותר אחורה?


האתגר הגדול הזה מייחד את התקופה שלנו - זה לא היה כל כך בולט בעבר, כאשר המחוייבות לנורמות חברתיות הובילה כמעט כל בחירה והחלטה שקיבלנו.

היום החיפוש העצמי המדוייק הוא מאוד חזק. הוא מחייב לצאת מהשורות ולפלס את דרכנו מבפנים החוצה בדרך מקורית שאותה נחקור ונגלה תוך כדי עשייה יום יומית, תוך כדי ניסוח המסרים שיש לנו לומר.

האבולוציה מאתגרת ומושכת אותנו קדימה למודעות עצמית יותר ויותר גבוהה, לדיוק רב יותר במימוש של עצמנו, כחלק משלם יותר גדול, ממנו נגזרה הזהות שלנו מלכתחילה.


לו רק היה לנו -


לו רק היה לנו הרגל לקחת 2-3 דקות לעצמנו כל בוקר/ערב - ובשיטתיות להקשיב ולפענח טוב ולעומק את הבעיה שלנו- אין ספור קונפליקטים ואי הבנות היו נחסכים ביתר קלות מהחיים שלנו בכלל ובפרט בסביבת העבודה שם הקונפליקטים קלים הרבה יותר לפתרון.


בסביבת העבודה, הרגל כזה עם מיומנות טובה יביא לא רק לחוויה אישית-בריאותית וחברתית טובה אלא גם לפרודוקטיביות מוגברת וזורמת.


משתלם ללמוד ולפתח את הסקיל הזה


משתלם ללמוד ולפתח אסטרטגיה ברורה בנוגע לקונפליקטים. הסקיל הזה לא מסובך כמו שחושבים. ליישם את האסטרטגיה, ללמוד מהתוצאות וכך לשכלל את היכולת הזאת עוד ועוד.

הפואנטה היא לשאול את השאלות הנכונות ולענות עליהן בכנות.

שאלות שיבהירו מהם הערכים הפנימיים שלנו,

מהי המדיניות הרצויה ביותר שלי,

מה סביר לדרוש ולקבל,

איך לתקשר את זה הכי נכון לצד השני...


אם היה לנו כלי שיטתי לשלוף שיוביל כל קונפליקט שצץ בחיינו לתקשורת טובה יותר, הכל היה שונה.


אשמח לשמוע את מה שיש לכם לומר על זה,

ואם מעניין אתכם לשמוע יותר -

בואו נקבע שיחה בוואטסאפ - כאן.


בהצלחה לנו,


אילנה.


***********************

אפשר לפגוש אותי בסדנה האינטרנטית הקרובה -

איך ננהל אינטראקציות בין אישיות בעבודה


3 צפיות

 |יחסים בינאישיים | סדנאות  | עוצרים לשם שינוי | אילנה בת שלום |  לימודי תודעת העל | יחסים בעבודה | התפתחות אישית |

|  חוסן אישי | כישורי ניהול | | קונפליקטים בעבודה | אסרטיביות | הצבת גבולות באינטראקציות בין  אישיות  |

  • Facebook Social Icon

 כל הזכויות שמורות לאילנה בת-שלום ©