הקשבה היא יכולת מפתח בעולם החדש. מרכיב מרכזי באינטליגנציה הרגשית שלנו. אי אפשר להפריז בחשיבות המיומנות הזאת בימינו ולעתידנו. הצמא לשיח איכותי גובר מיום ליום, ולראיה, פודקסטים ארוכים של שיח איכותי, זוכים למיליוני האזנות והורדות ומתרבים יותר ויותר (לצערי פחות בארץ).
כי כל אחד מאיתנו משדר וקולט מידע.
הרגע הזה שבו השידור של אחד פוגש קלט טוב בצד השני הוא ממש אירוע! חוויה של סיפוק משיח משמעותי והחלפת זויות ראיה המעשירות את שני הצדדים.
לרגע יקר אחד, הבדידות הבסיסית שלנו נשכחת, אנחנו מקבלים מקום, נוכחים ומממשים את כוונתנו. זה צורך בסיסי. צורך שיראו אותנו, שיקשיבו לנו, יתנו לנו חוויה שאנחנו מחוברים לרשת האנושית. רגע כזה הוא רגע של הגשמה וסיפוק.
אז למה רגעי הגשמה כאלה נדירים בנוף השיח שלנו? מה הקטע?
ואיך עקרונות תודעה עוזרים לפענח את הבעיה אחרת?
קל יותר להבין את זה אם נחשוב שיש לנו תסריט חיים שלא עוצר אף פעם, דוחף ומקדם אותנו מבפנים בכל רגע וכל תקשורת איכותית כזאת מקדמת את התסריט שלנו.
זה עושה לנו טוב, קודם כל כי אנחנו מקבלים זריקת אנרגיה לצורך ההמשך, ושנית, קו תקשורת שננעל על הגל הנכון חוסך לנו הההמון מאמץ. ממש כמו לדבר בטלפון בלי הפרעות.
הקטע הוא שרובנו מתקשרים אחד עם השני בקוים משובשים מבלי להצליח לממש את הנוכחות
שלנו במלואה כאינדיבידואל. אנחנו הולכים עוד ועוד במעגלים של אי הבנות, תסכולים, חוסר אמון הדדי ותחושת החמצה. בצורה כזאת, האינטראקציה שלנו עם אנשים רבים אינה מניבה את הרווחים המצופים של הפריה הדדית מקדמת ושיתוף פעול . המאמץ הופך לכרוני.
למה זה קורה?
זה קורה כי בתוך תוכנו אנחנו שונים. ליבת המהות הפנימית שלנו היא ייחודית. אנחנו משדרים וקולטים על ערוצי תדר שונים - ומכאן, על מנת להשיג תקשורת טובה, האתגר שלנו הוא לעלות על הגל הנכון אחד מול השני. ומה לעשות, אנחנו מערכת מידע ואינטליגנציה המשוקעת באורגניזם ביולוגי ואין לנו חוגת תדרים לסובב כמו ברדיו של פעם… אנחנו עושים את זה בדרך אחרת.
תשאלו אנשי מכירות טובים - הם יגידו לכם איך הם עושים את זה.
תקשורת טובה היא עניין של התאמה של מניפת קוים ותדרים. לעלות עליה במלואה, כניראה בלתי אפשרי, אבל אם אנחנו עולים אפילו על 60% זה כניראה כבר מעולה ומאפשר מערכות יחסים טובות יותר לאורך זמן. בני זוג עושים את זה, חברות טובות…
האחריות על קו התקשורת ואיכותו היא על שני הצדדים כמובן. בראש ובראשונה הצד המעוניין לשדר את המסרים שלו, עליו מוטלת האחריות לסרוק סקלת תדרים פוטנציאלית עצומה ולהתאים את אופן השידור שלו אל הצד הקולט.
גם הקולט אחראי על הצד שלו, לפתוח את קו הקליטה שלו אל הצד המשדר לו .
להקשיב זה עניין של בחירה. בחירה מודעת לעבור למצב קליטה, לשים את עצמנו לרגע בצד, במקום סבלני, לא יודע, סקרן, מתעניין, חוקר, קולט, אוסף רשמים, שואל שאלות פתוחות להרחבה ולהעמקה.
הקשבה פעילה מקדמת את התסריט האישי שלנו. כך אנחנו נתרמים, מעשירים את עצמנו במידע חדש. אולי חיוני ואיכותי, שאולי יפתח לנו אבחנות מדוייקות חדשות, שאולי יאפשר לפתרונות או רעיונות חדשים לעלות. זה אינטרס מובהק שלנו.
אנשי מכירות מוכשרים מבינים בתקשורת. האינטרס שלהם ברור כמובן. הם לומדים להתכוונן ולעלות על תדר המקלט של הלקוח שלהם ולהשיג השפעה נקודתית ממצב הקשבה. אנשי מכירות לומדים לעשות את זה דרך תשומת לב מרוכזת בלקוח ואיפיונו, דרך חזרה על דברי הלקוח שלהם, בדיוק באותן המילים. הם עושים את זה גם דרך חיקוי טון הדיבור, תנוחת הגוף וכו׳… כל זה ביחד מסתכם למצב שבו הם משווים תדר ומשדרים בתדר של הלקוח שלהם.
בתקשורת בין אישית ביום יום אין בזה צורך בדרך כלל, מספיק בהחלט להיות עם רצון כנה והפתיחות אל זה שמולנו. זה עושה את העבודה.
מלכודות בדרך להקשבה
המקשיבנים הטובים יותר מוודאים מול הצד השני אם אכן קלטו נכון. כי שם טמונה מלכודת.
המוח שלנו נוטה למלא את ה״חורים״ בהבנה שלנו בהנחות משלנו, מעין ברירת מחדל. וכאן נופלים רובינו. כדי להקשיב הקשבה איכותית נוודא שהבנו נכון, ששמענו נכון. המנהג הזה פשוט לא מושרש בתרבות השיח שלנו.
לרובנו יותר קל להשמיע מאשר לשמוע (כולל אותי). לשדר נתונים שכבר יש לנו זה יותר קל, הצד המשדר לא מפתח, הוא משכלל את מימוש ההבעה שלנו. זה חלק אחר בתהליכי התסריט ומקומו שמור אבל זה לא משנה אותנו.
דוקא להיכנס למצב הפסיבי יותר -המצב של הקשבה ופתיחות הוא מצב מאתגר יותר ומקדם אותנו יותר כאינדיבידואלים במערכות היחסים שלנו וכבעלי תפקיד מול אנשים.
מצב הקליטה מכניס למאגר הנתונים שלנו ידע חדש ומרחיב אותו. זה דורש מאיתנו מאמץ ואנרגיה לעבד מידע חדש ולתכלל אותו במארג ההקשרים המנטאליים הקיימים. סוג של חישוב מסלול עצבי מחדש. אנחנו יוצאים מהתהליך הזה מפותחים יותר, מועשרים יותר…
לכן ללא מודעות ובחירה מפורשת להשקיע ולהיכנס למצב קליטה, ברירת המחדל של המוח היא לחסוך מאיתנו את המאמץ, לסנן מידע חדש כלא רלוונטי ולמלא את החסר בהבנות מהמאגר הקיים לנו בזכרון.
טרמינולוגיה היא מלכודת נוספת בהקשבה
טרמינולוגיה היא מפילה סדרתית של קווי תקשורת. זה נושא בפני עצמו (אולי יום אחד תקשורת טלפטית מתקדמת תיתר את כל המאמץ הזה :)
עד אז, טרמינולוגיה היא גורם שיש להתגבר עליו.
יש לנו את המה שאנחנו אומרים - הסיפור שלנו עם ההגיון והמילים המסויימות שבחרנו, יש את מה שאנחנו רוצים להגיד בעצם ולא יודעים איך, הכוונות שלנו, יש את מה שמשתמע בין השורות, מרמה יותר עמוקה שלא מודעת לגמרי, לא תמיד ברורה. מה שהתסריט הפנימי שלנו מכוון אליו דרך ערכים וכמיהות עומק. את החלק העמוק ביותר הכי קשה לשמוע, לרוב התקשורת נופלת על טרמינולוגיה כבר בשלב הסיפור מבלי שנתכוון…
כאשר חושבים במושגים של בית נשמתי זה ברור מאיליו שבני אותו מישור, כבית נשמתי, חולקים את אותם סקאלות תקשורתיות ולכן קל להם הרבה יותר לעלות על הגל אחד של השני, למצוא התאמה ותחושת קירבה אפילו ללא הכרות מוקדמת. זה כיף, אבל לא יחדש לנו הרבה, אולי ניואנסים. רוב האינטראקציות שלנו הן מול בני מישור שונה ויש להם זווית משלהם על כל דבר ועניין. שווה להשקיע בשיפור איכות התקשורת איתם ולהעשיר את עצמנו- רווח נקי.
ומה לגבי הקשבה לעצמנו?
גם בתוכנו קיימים סרגלים שונים של תדרים, אוקטבות נפרדות ולפעמים מאוד לא מחוברות בין הרמות העמוקות באישיות ובהוויה שלנו לבין התקשורת בתפקוד היום יומי.
אותו עיקרון של הינעלות על התדר הנכון הוא הסיבה שכדי לפתח תקשורת פנימית טובה מה שהכי עוזר לנו זה זמן איכות עם עצמנו - להיות לבד עם עצמנו בשקט מרעש חיצוני לאורך מספיק זמן. תנאים כאלה מאפשרים לנו להיכנס למצב הקשבה פנימה. לכל אחד יש את הדרך המתאימה לו לעשות את זה כמיומנות לכל דבר ועניין. ככל שאנחנו מיומנים יותר ההינעלות על הגל הפנימי הנכון שלנו קלה יותר - זאת אותה כתובת על הסקאלה.
אז איך עקרונות תודעה עוזרים להקשבה איכותית יותר גם פנימית וגם חיצונית?
הבנה מעמיקה ועקרונית של איך פועל מנגנון התקשורת
הבנה שכל אחד משדר על גל אחר מעצם היותו אינדיבידואל
הבנה עד כמה תקשורת איכותית מקדמת אותנו וחוסכת לנו זמן ואנרגיה
התייחסות נפרדת ומובחנת לרמות התקשורת הפנימיות והחיצוניות
הבנה מעמיקה של המלכודות
של הפתרונות…
כל אלו משפיעים מהיסוד על שיקול הדעת שלנו ועל קבלת ההחלטות שלנו. הם מאפשרים לאבחן ולמצוא מוצא לבעיות תקשורת במהירות רבה יותר, בלי לקחת שום דבר אישית, בלי להאשים, להתבצר, לקטלג, להכליל וכו׳ לאורך זמן.
בלי להיתקע שם.
זה די הרבה לא?
נ. ב.
אם עלה בכם חשק לשמוע עוד על עקרונות תודעה, הנה הזדמנות-
מפגש פתוח באון ליין ביום שלישי 6/7/21 בערב.
״עקרונות תודעה כאסטרטגיה לקבלת החלטות בעולם משתנה״
כל הפרטים כאן - https://tinyurl.com/38jxvdjw
תגובות