חברה שאלה אותי שאלה פשוטה ולא היה לי מענה,
לא הבנתי את עצמי, מה אני רוצה להגיד בעצם,
הרגשתי התנגדות לא ברורה…
מייד קלטתי: נקודה עיוורת,״באג״ מפריעה להתקדמות שלי.
ברכות ותודה.
לא יכולתי לעלות על זה לבד.
לגלות עמדת ״אוייב״ פנימית כזאת, זה לא נעים, זה מעצבן! (זה הסימן)
אך חלק אחר, חזק ואוהב יותר אומר בו זמנית:
״ברכות ותודה. הנה ההזדמנות שלך- בדיוק פה. בדיוק עכשיו. לטיפולך!״
המיומנות העיקרית כאן היא היכולת לשלוף את עצמנו בחשיבה החוצה למקום ממנו ניתן להתבונן בעין בוחנת, מאוזנת ושקולה על מה שקורה לנו בתוכנו ובחוץ.
זה הטבע שלנו, ״מותר האדם״. המבנה הפנימי שלנו מאפשר זאת ולא סתם!
אם נצליח לשלב מוטיבציה עם מודעות עצמית נקבל ״תאורת דרך״ לקידום אישי בעל עומק ומשמעות ולא משנה באילו תנאי שטח.
עקרונות התודעה הפועלים עלינו מאפשרים את זה.
יש סדרת שאלות מאוד מסויימות שעוזרת לי במקרים האלה. אני מתפנה לשאול אותן מול המחברת,
וכאשר אני מוצאת תשובות כנות, האפקט מייד מורגש, יש יותר אוויר לנשום, יותר רוגע, יותר חיוניות וכיף.
מכאן פתוחה הדרך לקדם את האינטליגנציה הרגשית - להסיק מסקנות ולפעול באומץ באופן אחר.
אינטליגנציה רגשית מתחילה ממודעות עצמית, מהיכולת להכיר ולטפל בנקודות העוורות שלנו והיא אחד מכישורי העולם החדש המבוקשים והחיוניים למערכות יחסים טובות בסביבת העבודה ובחיים האישיים.
איך מפתחים התבוננות?
קודם כל, ״הכר את האוייב״ : הנקודות העיוורות שלנו, שכולנו ללא יוצא מן הכלל לוקים בהם,
הן נקודות נוחות המנהלות אותנו אוטומטית עם תפיסות ואמונות על עצמנו שתם זמנן,
או על מציאות שכבר לא קיימת… ממש ״באגים במערכת״.
בואו נכיר בכך שיש נקודות עיוורות במודעות העצמית שלנו תמיד.
מחקרים מעידים על כך שרק כ- 10 עד 15 % מבין אלפי נחקרים נמצאו בעלי מודעות עצמית גבוהה. זה לא מפתיע!
פשוט כי לא התחנכנו לזה בבית הספר הקולקטיבי שלנו.
לכן, נרצה לצמצם את הפער הזה כדי לחזק את הכישור הנדרש הזה שנקרא אינטליגנציה רגשית.
מודעות עצמית גבוהה מתחילה בהכרה בכך שנקודות עוורות נמצאות ושבידינו לגלות אותן, אם רק נבחר באומץ.
נקודות עוורות הן ההזדמנות הגדולה שלנו לצמוח ולהתקדם, רצוי עוד לפני משבר כואב…
איך אני מציעה לטפל בנקודה עוורת במודעות?
עם תשובות כנות ל-3 שאלות:
1. בואו נבחן את הכוונות שלנו :
מה מניע אותי בנקודה הזאת?
האם אינטרסים וכוונות לא ענייניים - ובעיקר פחד!?
האם ציפיות אוטופיות מעצמנו ומה שאנחנו כביכול אמורים לעשות?
או יהירות וזלזול באחרים/במצבים?
2. בואו נבחן את ההתייחסות הרגשית שלנו -
מה ״הרווח״ הרגשי שלי כאן?
מעורבות רגשית לא עניינית יכולה לגרום לנו להימשך/להידחות מידיי,
לסלוח/להחמיר מידיי, לתמוך/להתנגד מידי, להעדיף/למדר מידי ועוד…
מה ה״מידיי״ שלי? ומה הרווח הרגשי שאני מחזיקה כל כך חזק?
3. בואו נבחן את בהירות החשיבה שלנו-
מה מעוות את החשיבה שלי?
עיוותים לא ענייניים כמו-
חשיבה של הכל או לא כלום, הגזמות, הכללות,
שמיעה/קליטה סלקטיבית, קפיצה מהירה למסקנות,
ביטול הצד השלילי או הצד החיובי של נושא,
הדגשת יתר לצד השלילי או החיובי, הנחת הנחות לא בדוקות,
רציונליזציה של רצונות רגשיים…
יחד עם זאת, בלי להסיק מסקנות ולהעז לפעול בהתאם, אין תוצאות חדשות,
אז בואו נפעל! הפעם באופן אחר.
ומה להבא?
אם כבר הכרנו את ה״אוייב מבפנים״, וברור לנו שקיימים אצלנו עוד ועוד באגים שעדיין לא עלינו עליהם,
אפשר להתקדם.
להתקדם, זה אומר להקצות לכך זמן ומקום. לשלב פסקי זמן להתבוננות ביום יום באופן שגרתי כהרגל הצמוד לריטואל של הבוקר/צהריים/ערב או הלילה שלנו.
כמה זמן? איך? זה הכל לפי מה שמתאים לכל אחד… העיקר שזה יקרה, בדרך שלכם.
תרגול והתמדה -
התבוננות ממקום ניטרלי מהצד היא מיומנות נרכשת שמתחזקת ככל שמתרגלים אותה בדרך המתאימה ביותר לכל אחד, אפשר להפוך אותה לזמן איכות לבד עם עצמנו, 5 ד׳ או 50 ד׳…
העיקר שנצליח לטפח תקשורת פנימית טובה וקבל תשובות לשאלות, להבין על עצמנו משהו חדש
ובהדרגה, להשתחרר מ״באגים״ במערכת ההפעלה שלנו.
רצוי לשתף חבר או שניים שאתם מעריכים את דעתם, בשביל זה יש חברים :)
התוצאות לא יאחרו להגיע -
ככל שהמודעות עולה ונילקחת לחיים כך נקדם איכותית את עצמנו בכל מה שנעשה ועם כל מי שנהיה באינטראקציה.
האמון שלנו בעצמנו יגבר וכן של אחרים בנו, קבלת ההחלטות שלנו תהיה טובה יותר,
התקשורת טובה יותר, ואפילו יכולת ההשראה והמנהיגות תתעצם.
ב ה צ ל ח ה 💙💙💙
נ.ב.
איך כל זה קשור למה שאני עושה?
לימודי תודעת העל הם בעיני ״אוטוסטרדה״ ליכולת להתבונן על עצמנו מעצם העובדה שהם מתרגלים את החלק המתבונן שלנו על בסיס קבוע ומעניקים הסתכלות על העולם והחיים שלנו מנקודת מבט ניטרלית חיצונית שאיננו מורגלים בה.