ייעוד העם היהודי והקשר למצבנו הנוכחי כמדינה
- elanabatshalom
- 20 ביולי
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: 29 ביולי
איך מחברים הבנה תיאורטית ליישום מעשי?
מאז ה-7 באוקטובר, כל כך לא פשוט להתרומם מעל הכובד הרגשי.
כדי לחשוב יותר צלול, גייסתי לעזרה את התפיסה המורחבת של "מודל תודעת-העל" שלמדתי לאורך שנים רבות.
מעבר לנראה לעין
בואו נחשוב רגע. האם לסכסוך בינינו לבין הערבים יש רובד נוסף? רובד עמוק יותר מהמאבק הפוליטי, הכלכלי והצבאי הגלוי לעין? אולי יש כאן היבט רוחני-מערכתי שממנו מתחיל הכל. האם ייתכן שמצבנו הכואב, ללא פתרון נראה לעין, הוא תוצר של ניתוח המציאות מזווית אנושית, אך צרה מדי?
ממה שלמדתי לאורך השנים, קיימת אפשרות לצאת החוצה מהמצב כדי להתבונן עליו. כלומר, להרחיב את נקודת המבט. האופק יכול להיפתח אם נצא מהחשיבה שהביאה אותנו עד הלום. אם נעלה קומה, נבין את עצמנו בראייה מערכתית יותר. לשם כך, השאלה הראשונה שעלינו לשאול היא: מי אנחנו כחלק ממערכת גדולה ומה מקומנו האפקטיבי בה?
הגוף כמשל
כדי להבין מערכות מורכבות, אני אוהבת תמיד להיעזר בדימוי פשוט ועמוק: גוף האדם. בגוף בריא, כל תא מכיל את הדנ"א של השלם. כל איבר פועל בסנכרון עם האחרים למען טובת השלם. כך גם בחברה בריאה. חברה היא מערכת מורכבת. כשכל אזרח וכל סקטור במדינה פועלים רק למען עצמם, כשכל קבוצה משוכנעת שדרכה היא הנכונה היחידה, אנחנו מאבדים את הלכידות החיונית הזו של ידיעת השלם. במקום לפעול כמערכת משולבת, אנחנו מתנהלים כאוסף של איברים מנותקים. כל אחד רואה באחר איום שיש להיפטר ממנו.
הרחבת התודעה - מבט מלמעלה
כשאנחנו עולים גבוה מספיק, הפרספקטיבה משתנה. מהגובה הזה אפשר לראות את העם שלנו כיישות אחת שלמה, על כל מרכיביה. אפשר להתבונן על האנושות כולה כמערכת אחת עצומה - מערכת שכמו כל מערכת חיה, פועלת למען המשכיות מתפתחת. בדיוק כפי שמדעני מערכות מזהים דפוסים וחוקיות בעזרת מודלים מתקדמים, כך גם אנחנו יכולים לזהות את הדפוסים העמוקים בהתנהלות שלנו ובמאורעות ההיסטוריים שפוקדים אותנו.
הקשר המפתיע בין ראש לזנב
אחת התובנות המרתקות היא שבמערכת מתפתחת חייב להתקיים קשר בין החלק המקדם - ה"ראש", לבין החלק המתעכב - ה"זנב”, על מנת למנוע התפרקות. איך זה קשור למצבנו? המציאות מראה שהעם היהודי והעם הפלסטיני צמודים אחד לשני. הם נמצאים במוקד תשומת הלב העולמית באופן החורג מכל פרופורציה. האם יכול להיות שהקשר בינינו אינו מקרי אלא חלק ממנגנון מערכתי עמוק יותר?
מי אנחנו במערכת?
העם היהודי, לאורך ההיסטוריה, שימש כקטליזטור רעיוני לשינוי וקידום האנושות. היינו תמיד המיעוט שמאתגר את הקיים. דוחף לחשיבה חדשה, שמונע מהאנושות לשקוע לקיבעון וסטגנציה. זה מסביר מדוע התפזרנו להשפיע בכל העולם, מדוע היינו תמיד מגוונים ומדוע עוררנו תגובות כה עזות - חיוביות ושליליות. זה מסביר מדוע אנו מורכבים משנים-עשר שבטים המייצגים כמיקרוקוסמוס את המגוון האנושי כולו.
אתגר חדש בעידן חדש
היום, אין הכרח בפיזור לגלות. התקשורת בימינו היא גלובלית ומיידית, גם אם אנו מרוכזים ברובנו במקום אחד. האתגר שלנו היום כמדינה השתנה בצורה, אך לא במהות. תפקידנו הוא עדיין להיות חלוצים וראש חץ בקידום רעיוני חדשני של האנושות. זה כולל טכנולוגיות חדשניות, פתרונות חדשניים ומעבר מחוקיות חומרית אטומית לחוקיות אנרגטית מעודנת יותר, תת-אטומית קוונטית.
והפלסטינים? אולי הם ה"עזר כנגד" שדוחף אותנו למלא את תפקידנו. שלא נתפתה גם אנו לשקוט על השמרים למען נוחות חומרית ולא מעבר. עולם האיסלם משתמש בעם הפלסטיני בציניות על מנת לעצור אותנו. הוא מונע את התקדמות המודרניות לעולם החדש, לפרק חדש באבולוציה של האנושות שהוא בלתי נמנע. האיסלם הקיצוני מתנגד לכיוון הזה בכל כוחו ושואף לשחזר את "גדולתו" כבעבר הרחוק.
האם, אם כך, האיסלם הדתי-קיצוני אינו "הזנב" ההתפתחותי המתנגד לתנועה קדימה של כלל האנושות, בעוד שאנו ראש החץ? זוהי ההתנגשות בין ציויליזציה אחת ששואפת קדימה לשנייה ששואפת לחזור אחורה.
המפתח לשינוי מיטיב: דיוק עצמנו!
דע את עצמך! המסקנה המתבקשת היא שאם נבין את תפקידנו המדויק במערכת הכוללת של האנושות, נקבל פרשנות חדשה ומורחבת לביטויים כמו "אור לגויים", "עם לבדד ישכון", "עם סגולה", "עם קשה עורף" ״תיקון עולם״ וכו'.
בנוסף, נוכל להבין לעומק את תופעת האנטישמיות (מבלי להצדיק אותה כמובן), כביטוי להתנגדות עמוקה לגורם "זר" המייצג שינוי ודחיפה קדימה. זה יעזור לנו לקבל שהיחס אלינו אינו ככל העמים, עד כמה שהדבר מקומם ועל פניו בלתי מוצדק.
הכי חשוב! זה יעזור לנו לגבש יעוד לעתיד משותף ולהתאחד על בסיס רעיוני מדויק לנו ולתפקידנו במערכת. הפילוג הורס אותנו מבפנים, לכן הצורך באחדות מסוג חדש הוא קריטי עבורנו.
לפי התפיסה המורחבת הזאת, הרעיון שיוכל לאחד את רוב המגזרים במדינה הוא להכיר בעצמנו כמדינת חדשנות, יזמות וקידמה טכנולוגית לטובת עתידנו ולטובת המחנה באנושות המעוניין להתפתח.
עם תפקיד כל כך חשוב, הנחישות בהגנה על עצמנו ובמלחמה מול אויבנו תקבל גיבוי פנימי מאוחד וברור. זה יכול להוות מסר מוחץ ומרתיע מאין כמותו.
האם הבנה זו אינה מעניקה כיוון חדש ליציאה מהמבוי הסתום? במקום לשאוף לאחדות לבבות - שאינה מציאותית בחברה מגוונת כשלנו - נוכל לפתח אחדות יעוד רעיונית-משימתית. אחדות המאפשרת לכל פלג בחברה לתרום בדרכו הייחודית למימוש תפקידנו הקולקטיבי.
כשנפעל מתוך הבנה עמוקה של תפקידנו, נוכל ביתר קלות:
להתאחד סביב מטרה ומשימה משותפת
לפעול בנחישות להגנת עצמאותנו
לפתח פתרונות חדשניים לאתגרי האנושות
להתמודד טוב יותר עם הביקורת העולמית
דוגמאות מעשיות ליישום
נפתח מודלים חדשניים לחיים משותפים במציאות מורכבת
נקדם פתרונות טכנולוגיים וחברתיים שישרתו אותנו ואת כלל האנושות
נטפח מגוון קולות וכישרונות בחברה הישראלית כולה. כל ילד חשוב. אין לדעת מאיפה יגיע רעיון גאוני חדשני.
נבנה גשרים חיוניים בין מסורת לחדשנות
מבט לעתיד פוטנציאלי טוב יותר
אמנם איננו יכולים להבטיח שהבנה זו תפתור את כל בעיותינו באופן מיידי, אך יש כאן מסגרת חשיבה חדשה ומקור לתקווה. כשנבין את תפקידנו ההיסטורי הגלובלי, נוכל לפעול יותר מתוך תחושת משמעות וכיוון, ופחות מתוך פחד וחרדה קיומית.
כאדם המזדהה עם גישה משלבת, גם ציונית וגם אוניברסלית, גם מאמינה וגם חופשית - אני רואה כאן גשר אפשרי בין עולמות. להחזיק בו-זמנית גם בייחודיות שלנו וגם באחריות למען הכלל.
אולי זה הזמן להעז לחשוב אחרת, להרים את המבט מעבר למאבק היומיומי ולראות את התמונה הגדולה יותר. בסופו של דבר, ההצלחה שלנו כעם וכמדינה תלויה ביכולתנו להבין ולמלא את תפקידנו הייחודי במארג האנושי, ממש כמו שכל תא בגופנו יודע לעשות.
שיהיה לכולנו האומץ והחכמה לצעוד בדרך מיטיבה. אמן!
תגובות