בעולם של מגה-משברים, שיבושים, שבירת מוסכמות, התפרקויות ואי ודאות, האם גם משמעות הצלחה אישית חייבת להשתנות? האם אין מנוס מלשאול את עצמנו מחדש, מהי הצלחה ברת קיימא? ואיך מודדים הצלחה בתנאי אי ודאות?
איך מדדנו צמיחה כהצלחה מתחילת העידן הדיגיטלי?
בתחילת שנות השמונים נולד פיתוח דיגיטלי שימושי ומועיל ביותר שכולנו מכירים היטב- טבלאות האקסל.
מאלף להבין איך כלי תמים לכאורה כמו טבלאות אקסל, תרם לשינוי גלובלי אדיר בתפיסה ומדידה של הצלחה.
טבלאות האקסל איפשרו לראשונה השוואה קלה ומהירה ב% בין ביצועי חברות מתעשיות שונות לחלוטין.
ההשוואה הזאת לא היתה קלה כל כך קודם, כאשר דוחות כספיים היו מודפסים על נייר ומופצים בצורה מצומצמת.
בזמנים הטרום דיגיטליים, ביצועים ורווחים של חברות לרוב נמדדו נטו לעומת עצמם בשנה קודמת, או לעומת חברות מתחרות. שיפור והצלחה היו במידה רבה פונקציה של מוצר טוב יותר או פיתוח תהליך יעיל יותר.
טבלאות האקסל והתפוצה הדיגיטלית המיידית איפשרו מדד חדש להשוואה ולהצלחה. מנכ״לים בכל החברות
החלו להימדד אישית ולהתחרות בינהם על אחוזי הצמיחה השנתית שיצרו.
מהר מאוד, מנכ״לי החברות החלו לעשות הההכל
כדי להראות % צמיחה שנתית בחברה שלהם כאן ועכשיו לעומת השנה הקודמת.
לא דרך מוצר טוב יותר או יעיל יותר כמו קודם, הדורשים מחקר ותכנון ארוך טווח.
לא לא.
היה יותר פשוט לקבל תוצאה מיידית בעזרת תרגילים חשבונאיים, במהלכים להוזיל חומרי גלם,
על חשבון העובדים, טיב המוצר, אורך חיי המוצר, על חשבון מחקר ופיתוח, חדשנות,
ויותר מכל - על חשבון הסביבה!
בכל שנה יותר ויותר…
מה קיבלנו? במבט לאחור קיבלנו בכיה לדורות!
4 עשורים מאוחר יותר, התוצאות כבר ידועות.
היום כבר אפשר לראות בבירור את ההשלכות ההרסניות של מדד ה״הצלחה״ הזה
שתרם רבות לצרכנות פרועה, מלכלכת, בזבזנית ושודדת משאבי טבע.
השפעה הרסנית על החברה כולה ועל הסביבה,
שרק מעטים מאוד מרשים לעצמם לדבר עליה באומץ ולהצביע על כך כשורש הבעיה.
ואין את מי להאשים!
כולנו נכנענו ל״גולם״ המדידה שקם על יוצרו, כולנו התרגלנו אליו, לא ערערנו עליו בקול גדול,
גם אם בתוכנו ידענו שמשהו כאן לא באמת בסדר. אינטרסים מצומצמים בטווח הקצר גברו על הכל.
ואנחנו הצרכנים - בלי להרגיש ובלי להתכוון התמכרנו יותר ויותר לצרכנות עודפת ובזבזנית,
שכנענו את עצמנו שנוחות זה נהדר, שזאת צמיחה שהנה התקדמנו…
כך הגענו עד הלום. וכמה זה רחוק ממה שבאמת רצינו!
עכשיו, בעולם של מגה-משברים, שיבושים, תנודות, התפרקויות ואי ודאות,
אין לנו ברירה אלא לשאול את עצמנו מחדש ומהבסיס -
מהי הצלחה אמיתית, מקדמת ומיטיבה לטווח ארוך ואיך נמדוד אותה?
לאן מובילה אותנו המציאות הכיאוטית שאנו נאלצים לחיות איתה ומהיכן יבוא חוסננו?
אין מנוס מלהיפתח למשהו אחר, משהו חדש - מלרצות להשיג משהו אחר.
מבחינתי זה אומר להיפתח לשינוי תודעה.
כשנמצאים בתוך טלטלות, חרדות וכיאוס, קשה במיוחד לראות מה קורה, להבדיל בין עיקר לטפל, לראות קדימה, ולקבל החלטות נכונות. במיוחד כאשר תפיסתית, חונכנו מילדות לחשיבה שבלונית ושינויים הדרגתיים, לא חונכנו להכיל שינויים בקנה מידה מהפכני וטקטוני כזה.
מזווית של תודעה גבוהה, ממבט על, מגבוה גבוה, דברים יכולים להיראות ברור יותר ולטווח רחוק יותר. ראיה כזאת אינה משתנה לעיתים קרובות. בתפיסה רחבה, הרצון המוביל אותנו הוא תוצר של ניתוח נתוני הבנה וידע שונים. הרצון שלנו ינסח מטרות באופן חדש, יותר נעול על ערכים חשובים ופחות על צורה ספציפית להשיג אותה. כלומר, הגמישות מתחזקת להכיל תנאים משתנים, מבלי לוותר על מה שחשוב לנו באמת. כך נשמרת יציבות פנימית למרות השינויים החיצוניים.
למשל, אם אני מורה בבית ספר. ממבט רחב אוכל להגדיר שתפקידי ורצוני הוא לגרום לכך שתלמידי יחכימו בנושא מסויים. אם זה העוגן שלי, אהיה פתוחה לכל מיני דרכים להשיג את המטרה ולמדוד את ההצלחה אישית מול כל אחד מתלמידי. למסתכל מבחוץ זה יכול להראות ככיאוס... אך לא כך.
אין ספק שזאת עשייה אחרת לחלוטין. זה מאתגר ולא פשוט! אך אפשרי, מתגמל ומקדם. האלטרנטיבה לעומת זאת קשה הרבה יותר- להאחז בתוצאות מוכרות, להילחם במציאות ולהתיש את עצמנו בלי סוף.
להיפתח לשינוי תודעה זה אומר קודם כל לפנות מקום בראש לתשובות חדשות.
מה אם הצלחה בימינו מדברת לא על מניעה אלא על הסתגלות ו״התיידדות״ עם אי הודאות?
מה אם האתגרים שלנו כיום מזמינים אותנו להיגמל מאחיזה בודאות ובתוצאות מסויימות מוכרות. להיפתח, לסגל מיינדסט גמיש. להיפתח להתנהלות מתחדשת לעיתים קרובות כל הדרך למימוש ערך החשוב לנו ביותר כמצפן כוון דרך שניתן להיצמד אליו עד להשגת מה שרצינו באופן שלא פיללנו.
מה אם הצלחה בעולם המקצועי מחייבת אסטרטגיה של יותר טווח ארוך ונתינת ערך משמעותי לרבים ולא למעטים?
אפשר לנצל את אי הוודאות לטובתנו גם במחקר, מבלי תמיד לדעת מראש לתועלתו של מי בדיוק היישום יהיה, ולמה בדיוק. לא מעט פיתוחים ורעיונות פורצי דרך מתגלים במקרה כבעלי תועלת לצרכים וקהלים שלא פיללנו וצפינו קודם. כך עובדות אנרגיות גבוהות המזינות תפיסה רחבה.
אני מדמיינת אנרגיות גבוהות כשטרות כסף של מליונים, שאי אפשר לפרוט לכסף ״קטן״ (מטרות מצומצמות וקצרות טווח) ולכן אפשר לממן בעזרתם אך ורק פרוייקטים גדולים לטובת הכלל. רק בעקיפין, נהנה מהן אישית גם כן.
אם אנרגיות גבוהות משפיעות על חיינו היום ומחוללות שינויים, ההבנה היא שמטבען, הן רחבות טווח וכוללות פוטנציאלים חדשים לחלוטין. הן יכולות לייצב אותנו אם נדע לנצל ולממש אותן לטובה יותר כוללת ולטווח יותר בר קיימא בדרכים חדשות שאיננו מכירים עדיין.
כך למשל, דוגמה מימים אלו, מפתחי chatgpt שחררו לכל בחינם את כלי הבינה המלאכותית שפיתחו לאורך 7 שנים מבלי לדעת איך לייצר ממנו הכנסה, מבלי לדעת איך נעשה בו כולנו שימוש ומה תהיה השפעתו.
לא פשוט ! אך אולי זאת ״תעודת הביטוח״ שלנו - לקבל את הרוח הגבית של השינוי ולזרום יחד איתו.
להבנתי, תודעה פתוחה לאי הוודאות יכולה להיות מפתח לחוסן, כניסה לעולם של פוטנציאלים שלא חלמנו עליהם, לאנרגיות גבוהות ברי שימוש וניצול בכל תחומי חיים באופן חדשני ומהפכני באמת, מקדם באמת. גם לנו פרטנית, אך לא רק לארגון שלנו, או למשק הבית שלנו בטווח המיידי.
זה אומר להיות אינדיבידואל אשר מצליח להגדיל ראש ולשלב כוחות עם אחרים למען מטרות גדולות בדרכים חדשות, דרך ניסוי וטעיה בלי לוותר על יזמה אישית וחופש המצאה. הפוך ממה שהתחנכנו והורגלנו אליו. הפוך מאיך שהכלכלה בעולם מתנהלת.
דוגמא נוספת, אם מפתח גילה פתרון מהפכני לבעיית האנרגיה בעולם והוא שומר זאת בסוד על מנת לזכות בזכויות היוצרים - זה מאוד אנושי ומובן. כך התנהלנו בעבר בהצלחה יחסית, אך היום זה כבר לא עובד. היום במקרה כזה קרוב לודאי שהידע יועלם על ידי אינטרסנטים חסרי מעצורים או שהידע יגנב. היום, רעיון מהפכני חדש יוכל להגיע למימוש רק אם יופץ מההתחלה בשקיפות לכלל, כך שבעל הרעיון מפורסם ברבים, אין מה לגנוב ואין אפשרות לגנוז. התמורה לממציא הרעיון תגיע בדרך פחות צפויה. הרעיון יוכל להתפתח מכל מיני כוונים ומכל מיני גורמים בלתי צפויים. בעקבות כך, כולנו נהנה מהתוצאות. כך עובדות אנרגיות גבוהות.
כל אחד במעגל ההשפעה שלו יכול להשתלב ב״אטמוספירה״ החדשה במקום להילחם או להימנע.
נוכל להיפתח לכך אם נסכים לשנות דיסקט בראש, ברמה האישית, ברמה האירגונית והחברתית.
אם נסכים להשקיע בלמידה על מנת למתוח את המוח לתפיסת עולם רחבה יותר. אל מעבר לתקרת הזכוכית של הרווח האישי מיידי, החשיבה המוכרת, מעבר להתנהלות מתוך חששות ופחד ומתוך רצון ״לעשות לביתנו״ בלבד, מעבר לשיפורי נוחות קטנים מכל חידוש, מכל פיתוח כאן ועכשיו.
לפי המודל של תודעת העל זאת אפשרות פתוחה לכולנו.
זאת מהפיכה תפיסתית שלא קל לעכל, אך אם לשם אנחנו אכן הולכים, חוסננו והצלחותינו ימדדו על פי עד כמה אנו מיודדים עם אי הודאות ועד כמה אנו לומדים להכיל ולהשתמש בה כמשאב מרתק של הפתעות וגילויים. פתח לקידמה ועליית מדרגה אמיתית ללא בכיה לדורות!
מה דעתכם?
באהבה והרחבת הדעת,
אילנה.
נ.ב.
קישור להרצאה על טבלאות האקסל ומדידת צמיחה -