חשבתם פעם על כסף כמייצג אנרגיה?
והאם יש לכך קשר לעובדה שלרבים מאיתנו כסף הוא נושא בעייתי.
מרתק לראות איזו חשיבה מעמיקה מקודדת בשפה העברית-
מול העיניים שלנו ולא פשוט לשים לב.
למשל, הדרך שבה בעברית כסף קשור לדם/דמים?
כמו דמי ניהול, דמי שכירות, דמי חנוכה וכו׳…
מסתבר ששורש המילים דם/דמים בא מהמילה דומה : דומה ל… שווה ערך ל…
מדהים לא?
נוזל עצם החיים שזורם כל הזמן, שמזין ומנשים כל תא בגוף? לא הגזמה?
לא. דווקא דם.
דם ויזע הם מילים נרדפות להקרבה הכי אישית, למען מה שהכי חשוב לנו.
את זה, אומרת לנו החוכמה בשפה העברית, כסף אמור לייצג!
הוא אמור להיות תזרים חוץ המשקף את תזרים הפנים
עם סדרי העדיפויות, הערכים, המאמץ, הכישרון, הרגש, המחשבה והזמן שאנחנו משקיעים בכל דבר.
כסף כזה הוא כסף בריא, מחובר למציאות עמוקה. הוא בונה אותנו ועושה שכל.
אנחנו מבינים אותו לעומק, לוקחים עליו בעלות, הוא שלנו לקבל והוא שלנו לתת -
אנרגיה שאנחנו מנהלים כמו כל יתר היכולות שלנו המחשבתיות, הרגשיות, הפיזיות…
פשוט עוד שכבה של ביטוי, של שיקוף המציאות הפנימית.
יוצאת מזה הבנת עומק מאוד לא אינטואיטיבית,
שעקרונית, כסף כדם - הוא אנרגיה מאוד מאוד אישית - מחוברת לתסריט חיינו ממנו אנחנו מושכים כוחות, ערכים ורגעי אושר.
להגיד את זה בכלכלה של מנהלי תיקי השקעות, קרנות פנסיה, בורסות… שם כספי כולנו מעורבבים זה לא פשוט לעיכול. זה יכול להסביר למה לרבים מאיתנו כסף הוא נושא בעייתי.
החברה שלנו עוותה את השימוש בכסף,
הפכה אותו למוצר בפני עצמו ובכך הרחיקה אותו מהמקור, מהדם שהוא אמור לייצג. מכאן מגיעים משברים כלכליים או נפילות בורסה במחזורים כל כמה שנים. מכאן גם מגיעים הפערים הכלכליים העצומים. כל אלה ועוד ועוד מעידים עד כמה התעוות ניהול הכסף ועד כמה חולה הכלכלה שלנו.
ברמה האישית, דוגמא בולטת היא מה שקורה להרבה מאוד יורשים וזוכי הגרלות, אם הזכיה אינה שוות ערך לאנרגיה שלהם. כמו דם מסוג לא מתאים, הם אינם יודעים להחזיק בכסף ולנהל אותו באופן בונה ומאבדים אותו מהר מאוד.
בתחומי הטיפולים האנרגטיים מדברים על חתימה אנרגטית, תדר אישי, ״טביעת אצבע״ אנרגטית שנוזל החיים שלנו נושא כ״שווה ערך״ פיזי. בהתאם, אנחנו ממגנטים לאורך חיינו מפגשים וחוויות או דוחים אותם מבלי דעת, כולל מפגשים עם אנרגיית כסף.
אפשר להאמין בזה או לא, פחות משנה!
מספיק לחשוב בהגיון שהשפה העברית מראה לנו ולהתבונן היטב במה שקורה לאנשים עם כסף כדי להבין ש 100 ש״ח בידיים שלי אינם 100 ש״ח בידיים של מישהו אחר. השטר זהה אבל איזה ערך הוא יעניק? האם חוויה של כסף שהלך לאיבוד או חוויה של יכולת בונה?
הבעלות הבלתי מתפשרת שלנו על הביטוי האישי,
בלי להשוות לאחרים, חשיבה בסיסית כזאת היא אולי התחלה בשיקום והבראת היחסים עם כסף כ״דמים״ של של שפע ומסוגלות לאורך זמן שיש לכולנו.
שינוי חשיבה הוא ההתחלה, כאמור - ״סוף מעשה במחשבה תחילה״.
תהיו מוכנים לחשוב על זה ולנסות בבית?